12 משחקי מסיבה למבוגרים עם קצב טוב ומקום לכל אורח.

לפני המסיבה הכינו שתי אפשרויות: משחק ראשי עם קצב ועוד פורמט רגוע להפסקה. אל תכריחו את האורחים לבחור מתוך תפריט ארוך כשחלקם עדיין נכנסים בדלת. הציגו מה עושים במשפט אחד, הדגימו תור ושאלו אם רוצים לנסות מחזור. הפעולה הראשונה צריכה להיות ברורה גם לאדם שמגיע בפעם הראשונה ואינו מכיר את הבדיחות, את הדינמיקה ואת שמות כל המשתתפים.

סדרו מקום שבו אפשר לשמוע ולראות את הרמזים. לא כל ערב צריך מוזיקה שקטה לגמרי, אבל משחק בדיבור דורש שלא נצטרך לצעוק על מי שיושב לידנו. הניחו משקאות מחוץ למסלול העברת הטלפון, והכינו דף ועט אם בחרתם ציור. המארח יכול להשתתף, אך כדאי שיישאר אדם אחד שזוכר מה הכלל הנוכחי ומתי התור מסתיים.

• משחק ראשי ועוד חלופה רגועה.
• דוגמה לפני ניקוד.
• מקום שבו אפשר לשמוע ולראות.

1. Alias: מתחלקים לקבוצות, מסבירים בלי לומר את התשובה או את שורשה ומנחשים תחת זמן. התחילו בקטגוריה מוכרת ובסבב ניסיון. 2. רמז יחיד: בווריאציה ביתית, כל מסביר נותן מילה אחת והקבוצה מקבלת ניסיון תשובה אחד. 3. שתי זוויות: המסביר נותן שני רמזים שונים לאותה מילה, אחד דרך שימוש ואחד דרך מצב. שתי הווריאציות האחרונות אינן מצב מובטח באפליקציה; אפשר לנהל אותן על נייר.

בחרו מילים שאפשר להגיע אליהן בכמה דרכים: מזוודה, גשר, מתכון והפתעה. הסכימו אם תרגום ומחוות מותרים, ומי מכריע במקרה של ספק. החליפו מסבירים לפי סדר ולא לפי מי מתנדב מהר יותר. אם אדם נתקע, דילוג מוסכם מאפשר להמשיך. המטרה של הפתיחה היא לתת קצב משותף, לא למצוא כבר בתור הראשון מי מסוגל להתמודד עם המילים הקשות ביותר.

• 1. Alias.
• 2. רמז יחיד ותשובה אחת.
• 3. שתי זוויות לאותה מילה.

4. ציור וניחוש: אדם מצייר מילה בלי לכתוב אותה, והקבוצה מנחשת. 5. פנטומימה בזוגות: שניים מציגים פעולה יומיומית משותפת, כמו לארוז לטיול או להכין ארוחה. אפשר להציג בישיבה. 6. סיפור בשלושה ציורים: זוג מקבל פתיחה דמיונית, מצייר שלושה רגעים, והשאר מציעים מה קרה ביניהם. לא צריך להחליט שהפרשנות היחידה היא זו שהציירים תכננו מראש.

קבעו זמן הכנה קצר כדי שהפעילות לא תהפוך לתחרות אמנות. הפכו את הניחוש למרכז ולא את כישרון המציג. מי שמעדיף לא להופיע יכול לבחור את המילה, לשמור זמן או לנחש. בחדר צפוף השתמשו בדף שמחזיקים מול כולם במקום בתנועה סביב רהיטים. בדקו שההוראות נגישות גם לאורח שאינו רואה היטב את הדף, והציעו גרסה בדיבור כשזה מתאים יותר.

• 4. ציור וניחוש.
• 5. פנטומימה בזוגות.
• 6. סיפור בשלושה ציורים.

7. המצאה חדשה: כל זוג מקבל שני חפצים, כמו מטרייה ושעון, וממציא שילוב ביניהם. 8. פרסומת של שלושים שניות: מציגים שימוש דמיוני בחפץ רגיל, בלי לגעת בחפצים של אחרים ללא רשות. 9. כותרת לסיפור: המנחה נותן מצב דמיוני, וכל זוג מציע כותרת קצרה. למשל, רכבת שמגיעה לעיר שבה אין לילה. האורחים יכולים להציג רעיון במקום להציג את עצמם.

לא חייבים לתת ניקוד. אם רוצים לבחור רעיון, אפשר להגדיר קריטריון פשוט כמו ״הכי ברור להסביר״ או להחליף בחירה בכל סבב. אל תשתמשו במשימה כדי לעקוץ אדם אחר בחדר. במקרה שהקבוצה לא יודעת מאיפה להתחיל, ספקו שתי דוגמאות שונות ושחררו את הצורך להיות מקוריים מיד. חלוקת המשימה לזוגות נותנת זמן להתייעץ ומורידה את התלות במשתתף אחד שמוכן תמיד להוביל.

• 7. שילוב שני חפצים להמצאה.
• 8. פרסומת לחפץ רגיל.
• 9. כותרת למצב דמיוני.

10. תכנון אירוע דמיוני: כל אדם מוסיף רכיב אחד לחגיגה במקום דמיוני, והבא צריך להתחשב במה שכבר נאמר. 11. תיקון עלילה: המנחה מספר שלושה משפטים עם סתירה פשוטה, והחבורה מוצאת דרך אחת ליישב אותה. 12. הקטגוריה הסודית: המנחה בוחר כלל קבוע, נותן דוגמאות והשאר מחפשים אותו. התחילו בכלל יומיומי שאפשר להבין, ולא בחידה המבוססת על פרט שאיש לא שמע עליו.

לשלושת הפורמטים מתאים קצב שיחה, והם אינם דורשים לעמוד או להחזיק טלפון. תנו אפשרות לחשוב לפני שמוסיפים תשובה. כשכמה אנשים מדברים יחד, חזרו לסדר תורות קצר במקום להוסיף טיימר חזק יותר. ברגע שמגיעים לפתרון או לסוף הסיפור, אפשר לעצור ולחזור לאוכל. כך הפעילות תומכת במסיבה בלי לנסות להחליף כל רגע של שיחה חופשית במשימה נוספת.

• 10. תכנון אירוע דמיוני יחד.
• 11. תיקון סתירה בעלילה.
• 12. גילוי קטגוריה סודית.

אם בוחרים נקודות, תנו לכל קבוצה אותו מספר תורות ומשך דומה. אמרו מראש אם דילוג מוריד נקודה ומה קורה לתשובה שנאמרה סביב הצלצול. במחלוקת, המנחה מחליט מהר ומוסיפים הבהרה לפני הסבב הבא. אל תנסו לתקן את כל ההיסטוריה של המשחק אחרי כל קלף. אנשים צריכים להבין איך ממשיכים, לא לצפות במשא ומתן על השאלה מי שמע ראשון את המילה.

הימנעו מפרסים ומעונשים שמחייבים שתייה, מגע או שיתוף מידע אישי. אפשר לתת למנצחים לבחור שיר או את המשחקון הבא, אם כולם רוצים בכך. גם בחבורה שמכירה היטב, העדפות משתנות מערב לערב. אורח רשאי לוותר על תפקיד בלי להסביר מדוע. תחרות טובה משאירה לאנשים דרך לחזור למשחק, ולא הופכת יציאה רגעית או טעות בהוראות לתווית שתלווה אותם עד סוף המסיבה.

• מספר תורות שווה.
• מדיניות דילוגים לפני התחלה.
• מכריע אחד לספקות.
• בחירה להשתתף ולחזור.

הצעת סדר: חמש דקות לדוגמה ולמשחק מילים קצר, עשר דקות למשחק הראשי והפסקה לשיחה. אחר כך שאלו אם רוצים פורמט חזותי, יצירתי או רגוע. המספרים הם דרך לתת צורה למפגש, לא מחויבות למלא זמן. אם מגיעים מאחרים, צרפו אותם בתחילת מחזור וודאו שהמילים הראשונות אינן דורשות היכרות עם מה שקרה בזמן שלא היו בחדר.

שימו לב למה שהחבורה עושה בפועל. אם כולם רוצים לדבר על רמז מצחיק, אפשר לתת לשיחה להתפתח. אם רוב האנשים מתחילים לבדוק טלפונים, הכריזו על תור אחרון או עברו לרעיון אחר. שמרו מראש חלופה ללא ציוד וללא מסך. בסוף ערב, שאלו איזה משחק כדאי לחזור אליו בפעם הבאה; אין צורך לרשום תוצאות אישיות או לתעד ביצוע של אורח כדי לזכור שהיה מפגש טוב.

• פתיחה קצרה.
• משחק ראשי עם סיום ידוע.
• הפסקה ובחירת המשך.