Alias בכיתה: לתת ללומדים סיבה להסביר במילים שלהם.

מטרה כמו ״לתרגל אנגלית״ רחבה מכדי לעזור בבחירת קלפים. בחרו פעולה קטנה: לתאר למה משתמשים בחפץ, להשוות בין שני דברים, להסביר פעולה או לתת דוגמה למושג. עבור תיאור שימוש, מילים כמו umbrella, ladder ו-key מאפשרות משפטים קצרים ומוכרים. עבור רגשות, צריך רמת שפה אחרת ואפשרות לספר מצב. המילים צריכות לשרת את המטרה, ולא להפך.

הציגו את הפעולה ללומדים לפני המשחק. אמרו שהיום מנסים למצוא הסבר נוסף כשהרמז הראשון אינו מספיק, או משתמשים בתיאור במקום בתרגום. אל תדרשו באותו סבב גם אוצר מילים חדש, גם מבנה דקדוקי חדש וגם מהירות. הוראה אחת שאפשר לראות בדוגמה נותנת ללומדים דרך להתחיל, ומאפשרת למורה לדעת על מה לתת משוב בסיום.

• מטרה אחת לכל פעילות.
• מילים שכבר נלמדו.
• דוגמה שמראה את הפעולה הרצויה.

הכינו רשימה קצרה של 12–20 מילים מתוך נושא שכבר עלה בשיעור. אפשר לבחור בית, אוכל, תחבורה או פעולות יומיומיות. בתחילת הפעילות תנו לראות את הרשימה ולשאול על משמעות וכתיב. רק אחרי שהמילים מוכרות עוברים לקלפים נסתרים. זו אינה טעות לחשוף מראש את המאגר: המאמץ בזמן המשחק נמצא בניסוח הרמז, ולא בזיהוי מילה שמעולם לא נלמדה.

אם עובדים עם אנגלית, ודאו ששפת המילים ושפת הרמזים ידועות. ממשק בעברית אינו אומר שהרמזים צריכים להיות בעברית, ולהפך. אפשר להכין קלפים מקוריים על נייר או לבחור תוכן מתאים שכבר זמין במכשיר. אל תבטיחו שמאגר מסוים נמצא באפליקציה בלי לבדוק. החזיקו רשימה מודפסת כגיבוי, במיוחד בכיתה שבה כמה קבוצות צריכות לעבוד בו-זמנית.

• 12–20 מילים לתרגול ראשון.
• היכרות עם הרשימה לפני ההגרלה.
• כלל ברור לשפת הרמזים.

בחרו מילה אחת והציגו רמז קצר. עבור umbrella אפשר לומר באנגלית שמשתמשים בה בחוץ כשהמים יורדים מהשמיים, בלי לומר את מילת היעד. אחר כך הציעו ניסוח אחר דרך צורה או פעולה. ההדגמה מראה שאפשר לשנות כיוון כשהקבוצה אינה מבינה. אל תתנו נאום מושלם: משפט פשוט ששני לומדים יכולים לחקות הוא חומר שימושי יותר לפתיחת הסבב.

כתבו על הלוח משפטי עזר כמו ״זה דבר שמשתמשים בו כדי...״, ״אפשר למצוא אותו ב...״ ו״זה דומה ל..., אבל...״. בשיעור אנגלית אפשר להציג את התבניות גם באנגלית, בהתאם לרמה. תנו חצי דקה לתכנן רמז לפני תחילת המשחק. התמיכה אינה מבטלת את המשימה; היא מאפשרת ללומדים לבחור תוכן בתוך מבנה שכבר ברור להם.

• רמז אחד ועוד דרך להסביר.
• שתיים או שלוש תבניות על הלוח.
• זמן קצר לתכנון לפני התור.

בתחילה אפשר להדגים מול הכיתה, אבל לתרגול עצמו נסו קבוצות של שלושה או ארבעה. מסביר אחד נותן רמזים, שניים מנחשים ואדם נוסף שומר זמן או מסמן את המילים. אם הקבוצה כוללת רק שלושה, אפשר לשלב תפקידים. החליפו מסביר בכל תור כדי שאותה תלמידה לא תנהל את כל הפעילות. חשוב שכל לומד יקבל הזדמנות לתאר ולנסות ניסוח אחר.

קבעו אות פתיחה ואות סיום, והסבירו מה עושים אם מילה אינה מוכרת. מקור British Council המצורף עוסק באינטראקציה בין לומדים ובעבודה בזוגות ובקבוצות; כאן אנחנו מציעים יישום ביתי של עקרונות ארגון לפעילות מילים. אין בכך הוכחה ש-Alias ישפר תוצאה לימודית מסוימת. המורה צריך לבדוק אם התכנון מתאים לכיתה ולשנות אותו לפי מה שקורה בפועל.

• שלושה או ארבעה בקבוצה.
• מסביר חדש בכל תור.
• אות פתיחה וסיום מוסכם.

למתחילים אפשר לתת רשימת בחירה, משפט פתיחה וזמן הכנה. ללומדים בטוחים יותר אפשר להסתיר את הרשימה ולבקש רמז נוסף מזווית אחרת. בשני המקרים המטרה נשארת הסבר של משמעות. בקבוצה מעורבת, אל תתנו לשחקן המהיר לענות על כל הרמזים. אפשר לבקש מהמנחשים להציע תשובות בתורות, או לעבור לזוגות כך שכל אדם יקבל יותר זמן דיבור.

אפשר להסכים על דילוג ללא קנס ועל רמז עזרה פרטי מהמורה. לומד שמתקשה לקרוא יכול לקבל את המילה בעל פה, אם האדם שמקריא אינו משתתף בניחוש. אל תבלבלו קושי בקריאה, חוסר היכרות עם מילה וקושי בניסוח: כל אחד דורש תמיכה אחרת. אם המשימה נעשית מאבק בהוראות, חזרו לדוגמה אחת בלי טיימר לפני שממשיכים לתחרות.

• רשימת בחירה למתחילים.
• ניסוח נוסף ללומדים מתקדמים.
• דילוג ועזרה מוסכמים.

הצעת מערך: שלוש דקות להצגת המטרה והרשימה, שתי דקות להדגמה ולתכנון, שש דקות לסבבים בקבוצות וארבע דקות למשוב ולניסיון נוסף. אין חובה לעמוד בדקות בדיוק. אם ההוראות עדיין לא ברורות, השקיעו זמן בדוגמה במקום להוסיף עוד סבב. מספר הקלפים והקצב צריכים לאפשר לכל לומד להסביר לפחות פעם אחת, גם אם הקבוצות מסיימות במספרים שונים.

בסיום התרגול, בחרו שני רמזים ללא שם התלמיד ושאלו איך אפשר להפוך אותם לברורים יותר. תנו ללומדים לנסח מחדש, ואז להשתמש באחד המשפטים עם מילה אחרת. הפעולה הזאת מחברת את הסבב לתכנון השיעור. אין צורך להציג טבלת מנצחים מול הכיתה: אפשר לשמור ניקוד מקומי, או להגדיר הצלחה משותפת כהשתתפות של כולם לאורך המחזור.

• מטרה ורשימה: שלוש דקות.
• דוגמה ותכנון: שתי דקות.
• סבבים: שש דקות.
• משוב וניסיון נוסף: ארבע דקות.

כשהמטרה היא להסביר ברצף, עצירה על כל שגיאה יכולה לפרק את המשימה. בזמן הסבב המורה יכול לרשום ניסוחים שצריך לחזור אליהם, ולעזור כשאין הבנה או כשמופיע רמז שמגלה את התשובה. לאחר הסבב בחרו דוגמה אחת מוצלחת ודוגמה אחת לשיפור. התמקדו במטרה שהגדרתם: דיוק בתיאור שימוש, בהשוואה או במתן הקשר.

בשיעור שמכוון לתרגול מבנה מדויק, אפשר לקבוע מראש שהמורה עוצר ומדגים מיד; זהו פורמט אחר, ולכן צריך להסביר אותו. אין כלל משוב אחד שמתאים לכל מטרה. בקשו גם מהלומד לומר איזו דרך עזרה לו להגיע לתשובה. כך המשוב אינו רק תיקון של המסביר, אלא דיון קצר על מה המנחש צריך לשמוע כדי להבין את הרעיון.

• משוב קשור למטרת השיעור.
• דוגמאות בלי שמות תלמידים.
• הזדמנות לניסיון נוסף.

ניקוד מושפע ממילים אקראיות, מהירות קריאה, היכרות בין חברי הקבוצה ורעש בכיתה. לכן אין להמיר אותו לציון שפה או להסיק ממנו על יכולת של תלמיד. אם צריך הערכה, השתמשו במשימה ובקריטריונים המתאימים לתוכנית הלימוד. במשחק עצמו אפשר להתבונן אם לומד ניסה ניסוח נוסף או השתמש בתבנית, בלי לטעון שהסבב לבדו מודד את כל הידע שלו.

הכינו מילים ניטרליות והימנעו משמות תלמידים, סיפורים אישיים או קלפים שמחייבים לחשוף מידע. אין צורך לצלם, להקליט או לפרסם את התוצאות כדי לקיים את הפעילות. בסיום שאלו אם כולם הבינו את התפקיד ואם היה זמן דיבור מספיק. אם התשובה שלילית, הקטינו קבוצות או צמצמו את הכללים. התאמה קטנה בארגון עשויה לפתור את הבעיה לפני שמשנים את כל הרשימה.

• ניקוד אינו ציון שפה.
• מילים ניטרליות בלבד.
• בדיקת זמן דיבור לכל לומד.